יום הזיכרון

סמל שני מדחת יוסף  مدحت يوسف  בן פרחה וסלמאן. נפל ב' בתשרי תשס"א, 01.10.2000.

נולד ביום 5.1.1981 בכפר הדרוזי בית ג'אן. אח צעיר לשהרבאן, היאם, סיהאם, פירוז, מהדי, ראמז, רמזיה ומג'די. מדחת גדל במשפחה חמה, תומכת ואוהבת, וזכה בחום ואהבה מבני המשפחה המצומצמת והרחבה ומכל הסובבים אותו.

מדחת גדל והתחנך בכפרו בית ג'אן ובכל שנות לימודיו היה תלמיד מצטיין. בבית-הספר היסודי בלט חברתית ותרבותית וזכה בשבחים רבים ממחנכיו וממנהל בית-ספרו בטקס סיום הלימודים. גם בחטיבת-הביניים המשיך להצטיין. אישיותו הכובשת חיבבה אותו על עמיתיו והביאה לבחירתו למועצת התלמידים. הוא סיים את לימודיו במגמה הריאלית-כימית בתיכון כהרגלו בהצטיינות ובידו תעודת בגרות מלאה. מדחת היה נער חברותי ופעיל, שחבב צחוק והומור. הוא היה חבר בלהקת מחול דרוזית שרקדה דבקה והופיע במסגרתה באירועים בסקטורים שונים ברחבי הארץ.

מדחת ניחן בלב חם ורחב, ואהב לסייע לסובבים אותו. באמצעות לשכת הרווחה בכפרו תמך באוכלוסייה חלשה: סייע לקשישים בצביעת בתיהם ובשיפוצם, והסיע תלמידים פגועים שכלית למועדון שבו למדו, ואף סייע למוריהם. מדחת פעל למען השלום, השתתף בגדנ"ע והיה "נאמן נוער" ב"נוער אומר לא לסמים".הוא הקדיש את שעותיו הפנויות למחשב, לטיולים ולצפייה במשחקי כדורגל של קבוצת "מכבי חיפה", אותה אהד.

מדחת היה נער נמרץ ושאפתן וגילה מוטיבציה גבוהה להתקדם, להצליח ולהצטיין בכל שעשה. לפני גיוסו לצה"ל התלבט אם לפנות ללימודי רפואה בטכניון בחיפה במסגרת העתודה או להתגייס ולדחות את הלימודים לתום השירות. לבסוף בחר לדחות את לימודיו והתגייס לצה"ל ביולי 1999. הוא ביקש להמשיך את דרכו של אביו סלמאן, ששירת 28 שנים ב"משמר הגבול", ובחר לשרת בחיל. כדרכו, סיים את אימוני הטירונות בהצטיינות, הוצב לפעילות מבצעית בפלוגת "שכם" באיו"ש ונבחר לשרת במתחם קבר יוסף בשכם.

תשעה חודשים שירת מדחת בצה"ל עד ליום שבו פרצה "אינתיפאדת אל-אקצה". ביום השני של ראש השנה תשס"א, 1.10.2000, בשעה 12:00 החלו כמאה מתפרעים ושוטרים פלשתינאים לתקוף את מתחם קבר יוסף באבנים, בקבוקי תבערה וירי. בשעה 15:05 נפגע מדחת באורח אנוש מקליע. במשך כ-4שעות חיכה בכוחות שהלכו ואזלו לפינוי באמצעות כוחות צה"ל, שלא הגיעו. בשעה 18:40 נשם מדחת את נשימתו האחרונה. בשעה 21:30 פונתה גופתו של מדחת על-ידי כוחות הביטחון הפלשתיניים והועברה לידי צה"ל. בני המשפחה קיבלו את הבשורה המרה סמוך לשעה 21:00.

סמ"ש מדחת יוסף הובא למנוחות ביום 2.10.2000 בבית-העלמין הצבאי בכפרו, בית ג'אן, כשאלפים מלווים אותו בדרכו האחרונה.  הותיר אחריו הורים ושמונה אחים ואחיות.

(מתוך דף לזכרו במפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)

| 3 תגובות »

הבלוג הוא אחיו הקטן של הבלוג הזה- "ספר חברה תרבות". בבלוג הזה  נושאים רבים, אחד מהם הוא אופני כביש. שם  אעסוק רק באופניים. יהיו חומרים משותפים, בהם סיפורי מעשיות ותיאורים נלבבים. (למעשה , ויסלחו לי האלגוריתמים של גוגל,  חמשים ושמונה הפוסטים הראשונים שם, הועתקו מהבלוג הזה, כדי לרכז את החומר כולו ברצף.  תוכלו לקרוא בהם איך התחלתי, ואיך נפלתי, ואיך החחלתי שוב,ושוב, וכו'.)
ויהיה גם חומר שיתפרסם רק שם. הארד קור אופניים שלא תמיד מעניין (למעשה אף פעם) את כלל הקוראים בבלוג החשוב הזה. כמו למשל סקירת התוכנה שצילום המסך שלה מופיע פה, או דיון ממושך בטריפל לעומת קראנק קומפקט, ומחשבות נוגות על מצב הטור דה פראנס ודריסת השועלים.
אבל – זה לא הכל. להמשך קריאה

| תגובה אחת יחידה ותמה »

Cycling Explained

פנו אלי רבים ושאלו, הי – מה עם האופניים? שנים שלא שמענו מהם. לא כתבת כלום, לא סיפרת מאום.

להמשך »

תגים: , , ,

| אין עדיין תגובות. »

יום השואה

"אני, שעברתי את השואה, לא יכול לומר שלכל שאלה יש תשובה" (הרב יהודה עמיטל)

כרזת יום השואה של "יד ושם". עיצוב: דוריאל רימר-הלפרין.

כרזת יום השואה של "יד ושם". עיצוב: דוריאל רימר-הלפרין.

פוסטים מן הארכיון

בעקבות סיור ב"יד ושם" – אריאל סרי לוי

קחי מעיל יהיה לך קר – מחשבות ליום השואה תש"ע

דה יונג חלוץ מרכזי – על ספרו של סיימון קופר "אייאקס הולנד והמלחמה"

על "האיש שקנה ימי הולדת"

ילדה משם – ספרה של חווה ניסמוב

ונהר יצא מעדן להשקות את הגן

למלא את הזמן בחיים – הלן לבנת וינינגר

| אין עדיין תגובות. »

And I Love Her

נכון שבעברית אפשר לומר את כל המשפט הזה במילה אחת. ובכל זאת – לפעמים, הדבר האחרון שנותר לעשות, שאפשר לעשות ושצריך לעשות הוא להתכרבל ולשמוע את כל השירים בתקליט הישן והחום -  מתחילה ועד סוף.

| סגור לתגובות

« רשומות מאוחרות - רשומות מוקדמות »