Category Archive for 'סיפורי מסע'

"ההרפתקה שלה נמשכה כך חמש שנים. ואז, ביוני 1970, התייצבנו בתחנת הרכבת המרכזית בווונקוּבֶר עם שני קיטבגים ענקיים מלאים להתפקע. אמי קנתה כרטיס רכבת למונטריאול וחצינו את היבשת בכיוון ההפוך, אמי מצונפת במושבה ואני מכורבל במעמקי רחמה, פסיק בלתי נראה ברומן שטרם נכתב." (מתוך הפרק הראשון בספר "ניקולסקי") בשבוע שעבר סיפרנו לכם על אנגליה ואוסטרליה. על איש מתבגר שמנסה לחזור אל העבר כדי לתקן אותו, וספק מצליח ספק נכשל. היום נדבר על אלסקה, קנדה וונצואלה. מהכיוון שלנו זה הצד השני של העולם, וגם גיבורי הסיפור אינם גברים מזדקנים המביטים בצער אל חייהם שחלפו אלא צעירים שנעים קדימה אל העולם שלא כל כך מחכה להם.

Read Full Post »

לפני שלשה חדשים רכבתי לבר בהר, מהבית וחזרה.  זה לא היה קל. היום הייתי שם שוב. כלומר, אני עובר שם מעת לעת בדרכי לעבודה, אבל היום רכבתי לשם על אופני. שזו הדרך החוקית היחידה שאני מכיר, לכל מי שרוצה לשתות שם קפה.

Read Full Post »

תכננתי לרכוב לרחובות, או אולי לקרית גת. לא הסתדר לי עם ההסעה חזרה, ויוסי בכלל בטבריה. לכן החלטתי לרכוב במסלול אחר. בכלל אני בעידן של החלטות. החלטתי לרכוב עם קליטים, לשנות את היחס של גלגלי השיניים, ולהפסיק לעשן.

Read Full Post »

כל רוכב אופני כביש יודע שהכביש עומד במקומו, העליות עולות והירידות יורדות, בלי לחשוב בכלל על הרוכב. האם הוא עייף, כבד, או סתם לא בכושר. בתור אחד שעונה דרך קבע על שניים מהקריטריונים הקודמים, אני מחפש לי כל פעם מסלולי רכיבה. כאלה בהם אוכל להנות מהרכיבה בלי להרגיש ששם תהא קבורתי בעוד שניה, לא ארוכים [...]

Read Full Post »

חצי רחובות

תוכניות הטיולים שלי כוללות שני סוגים שונים של מסעות. הראשון, מהבית וחזרה. בגלל שאני גר בראש ההר, תכנית כזו כוללת ירידה לצורך עליה. הייתי כבר בבר בהר, וההרים באמת גבוהים יותר בדרך חזרה. הסוג השני הוא סיבובים (חסרי תוחלת בדרך כלל) במישור. בשביל לצבור קילומטרים בעומס נמוך יחסית. הסגנון השלישי הוא יציאה מהבית לכיוון אחד. [...]

Read Full Post »

Older Posts »