אתה חייב את זה לעצמך, אמר גיסי המבין. זה ישפר את המהירות בשלושים אחוז ללא תוספת מאמץ.
זה - פירושו נעליים אמיתיות של אופניים, עם קליטים. הדברים האלה שמחברים אותך לאופניים והייתם לבשר אחד.
בסוף השתכנעתי. הלכתי למשה שירכיב לי
מצא לי משהו ספיישל. למעשה ספישלייזד
צריך רק לזכור לשחרר את הנעל כשאתה מאט, אמר לי משה. ובעליה - אפילו קודם
נשמע פשוט
הגעתי הביתה
רכבתי קצת על הטריינר
פשוט
יצאתי לרחוב
בעליה שכחתי את משה
כשנפלתי על הצד, והמשאבה נשברה והכסא יצא מהמקום, נזכרתי במשה
כן, משה שאמר - חלק מרכיבה על אופניים זה ליפול מדי פעם
מה יהיה? נראה
גיליתי שאפשר לכוון את הפדלים שישתחררו יותר בקלות
לא להתיאש
(צרת רבים - מסתבר)
שני אנשים נתקלים זה בזה:
“מה נשמע”?
“טוב תודה, ואתה”?
“יופי,יופי”
שני אנשים אחרים נתקלים זה בזה:
“הווווווווו צדיק, מה שלומכם”
“השבח לאל, אמן. ואיך אצלכם”
“רואים ישועות”
לכאורה – שתי שיחות ריקות מתוכן ממשי או למצער תמוהות. מה טיבה של השאלה, ומהי התשובה, תשאלו. ‘טענו בחטים והודה לו בעצי שטים’. ובכל זאת שני הצדדים יוצאים מן השיחה הקצרה שמחים וטובי לב, ואולי אפילו יספרו בערב לבת הזוג – “שרה, לא תאמיני את מי פגשתי היום, כמה נחמד היה לפגוש אותו”.
שיחה קצרה כזו היא למעשה טקס שכלליו ידועים למשתתפים. מטרתה להראות התעניינות מתונה בבן שיח שאינך פוגש אתו לעתים קרובות, והיא נענית בהתאם. מעניין לראות כי השיחה השנייה, למרות שהיא משתמשת במלים שונות, זהה לחלוטין במשמעותה החברתית לזו שלפניה. גם היא מיועדת לאותה מטרה בדיוק. כללים אלו פועלים בצורה כמעט בלתי מודעת. אך מי שיפר אותם בכוונה או בטעות, למשל – לא ישיב לשאלה “מה שלומך” יחשב כחסר נימוס, שלא לומר פרא אדם.
הענף הסוציולוגי החוקר תחומים אלה נקרא מיקרו-סוציולוגיה.”מיקרו” מאחר שהוא עוסק באינטראקציות מידיות בין אנשים, ולא בתופעות חברתיות “גדולות”. התחום מפרק אינטראקציות חברתיות ומראה את הכוונה שמאחורי המחוות. כוונה שבדרך כלל אינה זהה לתוכנן המידי של המלים הנאמרות.
להמשך קריאה »



הצילום העליון הוא ממוזיאון הפלמ”ח. השאר צולמו בבקר יום אביב ביפו
לחצו על התמונה להגדלה
יום ששי. מתכוננים לשבת. כל השבוע לא רכבתי, לא הרגשתי טוב. בבקר פגשתי את גיסי ואת השלדה החדשה שקנה לאופניים שלו. ועוד שעה וחצי שבת
הסתכלתי על האופניים, הם עלי, אמרתי - עד כאן.
התלבשתי מהר
יצאתי
חצי שעה ככה, לא טיול ארוך
שתי עליות
שתי ירידות
ששה קילומטרים, זה הכל - רק בשביל להזכר.
סבבה
ואתם יודעים מה? בשלשה חדשים האחרונים המועצה עבדה ממש קשה. העליות קצת פחות תלולות עכשיו.
———-
בשבת קראתי עוד בספר. הם אומרים להציב מטרות. כי יעדים כלליים זה לא טוב
מה לעשות, זה מה שיש לי
אני רוצה להיות מסוגל לרכב מאה קילומטר רצוף, עוד השנה
ומאתיים בשנה הבאה
איך אגיע לזה? אין לי מושג. כל תכניות האימונים שמציעים שם, לא רלבנטיות. לי יש את ההרים והגבעות שלי, אין תפריט לבחירה
אסע כל שבוע כמה שעות, מקווה שמזה אגיע לאן שארצה להגיע
ומתברר שסתם צחקנו שנים על אבי טולדנו. ההרים באמת גבוהים יותר בדרך חזרה
לבנון. צומת המים. חורף 1984
הטנק קר כל כך
בוץ בכל מקום
היא כל כך רחוקה
וברדיו שרים
You Are In The Army Now
או הו הו
You Are In The Army Now
תרחיבי קצת את האופקים אמרתי לה. לא רק מוסיקה של ילדות בכתה ח’. תשמעי משהו שאבא שלך אוהב.
טוב, היא אמרה. אבל אתה תשמע את מיקה
מיקה קרני?
לא, היא צחקה. מיקה הוא בן
ועכשיו תורך.
הלכתם לחתונה של הבן של משה מהעבודה. החתן והכלה התלבשו בצורה משונה, האוכל היה לא מוכר. מוזיקה כזו אתם לא שומעים בבית אף פעם. בדרך הביתה, כשהידקתם את חגורות הבטיחות, אמר אחד – אוי ואבוי,איזה מין חתונה זו הייתה, יצאנו רעבים – האוזניים כואבות, וראית איך התנהגה הדודה של הכלה? פשוט מביך. לא נורא, עונה לו אחר, זו הייתה חוויה אנתרופולוגית.
להמשך קריאה »
מה זה סטם ואיפה הקראנק
וככה בונים אופניים
(התחלת הסרטון, השאר פחות חשוב)
פורים
תכתוב משהו פורימי, היא אמרה. הגליון הבא יופיע בפורים ממש. איכשהו נראה לי שתכניתי המקורית, לכתוב על לקויי למידה ועברינות נוער לא ממש תשתלב בקונספציה הפורימית. מילא, יחכה לשבוע הבא. אולי לגליון פסח.
להמשך קריאה »