ספר חברה תרבות

מישהו החליט לסגור את כביש 375 לרוכבי אופניים - בקטע שבין צור הדסה לצומת האלה. מדובר בכביש בלב “ארץ רוכבי האופניים” אליה מגיעים רוכבים מכל הארץ.  וזו התשובה שקיבל אבי הרשקוביץ כשפנה אל החברה הלאומית לדרכים:

על פי הטיעון הזה אפשר לסגור את כל כבישי עמק האלה, נס הרים, צובה. איזה יופי, יש למה לצפות.
עוד על […]

כל הלילה התהפכתי מצד לצד, חלמתי על מלחמת העולם השניה, חשבתי מה לארוז בתיק כשאצטרך לברוח. לא יהיה לי שימוש במשקפי שמש, כנראה. האור יהיה בוהק מדי.
כשהתעוררתי לא היה שם דינוזאור.

קשה לי שמזלזלים בי כלקוחה, אומרת לאה אהרונוביץ בפוסט שפירסמה היום.
מה קרה, בוודאי תשאלו בדאגה

הבחורה הצעירה ששירתה אותי כנראה לא היתה מרוכזת. למרות שהזמנתי מיץ ענבים - היא כמעט מזגה לי קולה. למרות ששילמתי כדי להגדיל את הארוחה היא שמה לי ציפס בשקית קטנה. עם המכסה לכוס השתייה היא נאבקה ובסוף התייאשה מה שגרם לי […]

והיום בפינתנו “בשוק הפרטי זה לא היה קורה”
אנחנו יודעים שבשוק הפרטי, השורה התחתונה קובעת ומי שלא מספק את הסחורה - עף.
נכון?
 
 
זהו שלא. אפרת נוימן ב”הארץ” שואלת למה מנהלים לא משלמים על כשלון:

הדחה של מנכ”ל בעקבות ביצועים כושלים עקב דרישה של בעלי המניות נשמעת כדבר הגיוני ואף מתבקש, אבל בישראל לא נתקלים בכך הרבה. מקרה צורם […]

שיווק רשתי הוא הדרך המהירה להפסיד תוך זמן קצר עשרת אלפים שקל וחמשים אחוז מהחברים שלך.
***
חלב סויה הוא כל כך מגעיל, שאפילו עגלים של סויות לא שותים אותו.
**

 
שאלו אותי כמה פעמים, למה אתה כותב “לרכוב” כשצריך לכתוב “לרכב”.
טוב, התשובה בגוף השאלה, עניתי. לרכוב - כמו לכתוב.
מה פתאום. זה נשמע כמו שגיאה. אומרים לרכב - כמו לשכב.
לא ולא. תסתכלו במילון אבן שושן. כתוב לרכוב
לא יכול להיות
יכול - וככה זה - הנכון הוא לרכוב. הכלל הוא כי כל צורות המקור של בניין קל בגזרת […]

מזמן אני מייחל למפלתה של מכבי תל אביב. אבל לא בגלל שיש לי משהו אישי נגד שמעון מזרחי, מוני פנאן או מ.י.ק.י. ברקוביץ’. הבעיה היא המכביזם. הדורסנות, היהירות, המחשבה שישראל היא המדינה של הקבוצה. ההרס השיטתי של הכדורסל הישראלי, יחד עם התבכיינות בלתי פוסקת. העונה הזו זה קרה. מכבי לא זכתה בגביע המדינה, בגביע אירופה […]

שבוע הספר העברי חוזר. בחוצות הערים דוכנים ועליהם רבבות רבבות של ספרים. כמנהג העולם, הכנתי רשימת המלצות לשבוע הספר, אותה – יש לקוות, תטמנו בצקלונכם בצאתכם אל היריד.

אפתח בספר שעל הכתוב בו בוודאי שמעתם לא פעם, למרות שיש להניח שלא קראתם אותו. שמו: “שפה מחשבה, מציאות”. “לאסקימואים יש שלושים מלים לתיאור שלג” – מאחורי […]

תרחיבי קצת את האופקים אמרתי לה. לא רק מוסיקה של ילדות בכתה ח’. תשמעי משהו שאבא שלך אוהב.
טוב, היא אמרה. אבל אתה תשמע את מיקה
מיקה קרני?
לא, היא צחקה. מיקה הוא בן
 

 
ועכשיו תורך.
 
Technorati Tags: סיפורים שענת אוהבת במיוחד, מיקה קרני, מי כמוך

פוריםתכתוב משהו פורימי, היא אמרה. הגליון הבא יופיע בפורים ממש. איכשהו נראה לי שתכניתי המקורית, לכתוב על לקויי למידה ועברינות נוער לא ממש תשתלב בקונספציה הפורימית. מילא, יחכה לשבוע הבא. אולי לגליון פסח.

אני לא אוהב את פורים, זאת האמת.  מאז ילדותי לא אהבתי את ה”אוירה הפורימית”. כי מה היתה זו, אחת משתיים. או הלצות עבשות […]