http://seri-levi.com/blog/2007/07/01/mekimi/ הבלוג של גלעד סרי לוי: ספרים - מחשבות - ביקורת תרבות - אופני כביש Sat, 05 Jul 2008 18:10:10 +0000 http://wordpress.org/?v=2.0.2 http://seri-levi.com/blog/2007/07/01/mekimi/#comment-49 Sun, 16 Dec 2007 18:08:16 +0000 http://seri-levi.com/blog/2007/07/01/mekimi/#comment-49 [...] אינני חובב של ז’אנר ציטוטי הרבנים המוצאים מהקשרם. ולא הייתי נזקק לכך כאן לולי הקשר המרתק בין ספר לחברה ולתרבות. זכותו של הרב אבינר להסתייג מסוג כזה או אחר של ספרות, ואם יש בין שומעי לקחו של הרב המעוניינים לשמוע דעה אודות ספר ולא נזקקים למדורי הביקורת בעיתונות, אף זה יכשר בעיני. אני עצמי כתבתי ביקורת על ספרה של נועה ירון שהתפרסמה גם באותו אתר ממש. לא אהבתי את הספר, וזאת בלשון המעטה. לטעמי הוא קרוב יותר למניפסט מטיפני מאשר לספרות. עמדתי הנחרצת לא פגעה במאומה במכירות הספר, כמובן.  הספר הפך לרב מכר וזכה לחיבוק אוהב מחוגים דתיים לאומיים. המחברת - נועה ירון דיין, הפכה  לחברת כבוד במחנה הסלבריטאים שחצו את הקווים ומוזמנת לאירועי החזרה בתשובה. דתיים בכלל, ודתיים לאומיים בפרט אוהבים חוזרים בתשובה. הם מוכיחים את צדקת הדרך. הם הרי לא נולדו כאן, ובכל זאת גילו את האמת. אלא מה, אותם חוזרים לא משיבים אהבה לחיק הציונות הדתית. לא כולם, לא תמיד, חלקם מנומסים יותר וחלקם פחות אך ברור להם שהאמת אצלם, לא כאן. בכל מה שנוגע לברסלבים העניין יותר מורכב אפילו. צמיחתה של הניאו חסידות הזו מאתגרת את התפיסה הדתית המקובלת בחוגים הדתיים לאומים. היא פורצת גבולות ומאיימת על ההיררכיות הדתיות, ועל סדרי העדיפויות האישיים.ערכי הסובלנות הדתית יחד עם ההכרה בחשיבותה של יראת שמים מכל סוג שהוא, מאפשרים לתמוך בחוזרים הללו, למרות ביקורתם הנוקבת, ומחייבים להצניע את הביקורת  ולומר אותה בלשון רפה. נראה לי שתגובתו של הרב, בכוונה או לא בכוונה, חשפה את התחום הנסתר ביחסים שבין “המגזר” לחוזרים בתשובה. [...] […] אינני חובב של ז’אנר ציטוטי הרבנים המוצאים מהקשרם. ולא הייתי נזקק לכך כאן לולי הקשר המרתק בין ספר לחברה ולתרבות. זכותו של הרב אבינר להסתייג מסוג כזה או אחר של ספרות, ואם יש בין שומעי לקחו של הרב המעוניינים לשמוע דעה אודות ספר ולא נזקקים למדורי הביקורת בעיתונות, אף זה יכשר בעיני. אני עצמי כתבתי ביקורת על ספרה של נועה ירון שהתפרסמה גם באותו אתר ממש. לא אהבתי את הספר, וזאת בלשון המעטה. לטעמי הוא קרוב יותר למניפסט מטיפני מאשר לספרות. עמדתי הנחרצת לא פגעה במאומה במכירות הספר, כמובן.  הספר הפך לרב מכר וזכה לחיבוק אוהב מחוגים דתיים לאומיים. המחברת - נועה ירון דיין, הפכה  לחברת כבוד במחנה הסלבריטאים שחצו את הקווים ומוזמנת לאירועי החזרה בתשובה. דתיים בכלל, ודתיים לאומיים בפרט אוהבים חוזרים בתשובה. הם מוכיחים את צדקת הדרך. הם הרי לא נולדו כאן, ובכל זאת גילו את האמת. אלא מה, אותם חוזרים לא משיבים אהבה לחיק הציונות הדתית. לא כולם, לא תמיד, חלקם מנומסים יותר וחלקם פחות אך ברור להם שהאמת אצלם, לא כאן. בכל מה שנוגע לברסלבים העניין יותר מורכב אפילו. צמיחתה של הניאו חסידות הזו מאתגרת את התפיסה הדתית המקובלת בחוגים הדתיים לאומים. היא פורצת גבולות ומאיימת על ההיררכיות הדתיות, ועל סדרי העדיפויות האישיים.ערכי הסובלנות הדתית יחד עם ההכרה בחשיבותה של יראת שמים מכל סוג שהוא, מאפשרים לתמוך בחוזרים הללו, למרות ביקורתם הנוקבת, ומחייבים להצניע את הביקורת  ולומר אותה בלשון רפה. נראה לי שתגובתו של הרב, בכוונה או לא בכוונה, חשפה את התחום הנסתר ביחסים שבין “המגזר” לחוזרים בתשובה. […]

]]>