יש תמורה גדולה

האמת ששמחתי לראות את הפרסומים על הוצאת שיבולת (סלע) שהחליטה לפרסם ספרי הגות. אני מעדיף ויכוחים על ספרים מאשר כאלה שמבוססים על עלבונות וערימה של אנשי קש. אפילו קניתי ספר אחד שלהם, כי ככה אני יזם שנותן איתותים. לא יודע אם הם מספיק ברורים, כי בימים הטובים של הוצאת מכון שלם קניתי את הספר של האייק, וליתר בטחון שמתי אותו על המדף בדיוק באמצע בין קיינס לבין מרקס. שלא ירום ליבו. בנוסף, קצת הצטערתי על המגמה הלוחמנית של הפרסומות שלהם, שגרמה לי לחשוב שהגרסה שלהם למלחמת דעות היא לזרוק ספרים כבדים על הראש של אנשים החשודים כ"פרוגרסיבים". מפה לשם, שמחה גדולה מילאה את לבי כששמעתי מאריה שתורגם לעברית סוף סוף, ספרו החשוב של קארל פולני "התמורה הגדולה – המקורות המדיניים והכלכליים של זמננו". (הוצאת מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד, פרי של עבודה משותפת של מכון ון ליר בירושלים ומכון שחרית, תרגום לעברית: שונמית ליפשיץ). למדתי עליו, אך בצוק העתים לא הספקתי ללמוד אותו. הרעיון המרכזי שקסם לי בהגותו הוא הניתוח של השוק החפשי כפי שהוא. או מוטב לומר כפי שאינו. "השוק החפשי" כרעיון אינו "המצב הטבעי" אלא יצירה של אנשים ומוסדות. וליצירת השוק הזה יש משמעות רבה על החיים והתרבות האנושית. הפיכת מניע הרווח לדבר המרכזי שמותר ואף רצוי לפעול לפיו, ו"במקום שהכלכלה תהיה משוקעת ביחסים החברתיים, היחסים החברתיים משוקעים במערכת הכלכלית". הצגתי את הרעיון הזה לא פעם, וזכיתי פה ובבלוג שלי לנאצות מהסוג הליברטריאני ואחרות. אז זה לא אני, זה קרל. (שניהם למעשה, אבל לא נפתח את זה עכשיו).
קראתי את הפרק הראשון בשבת ועוד אשוב לספר לכם על זה.
בהזדמנות שכבר נכנסתי לספרית פועלים יצאתי עם ספרו של יאניס ורופאקיס, "המינטאור הגלובלי". זה השם של הספר, לא התפקיד שלו. ורופאקיס, פרופסור לכלכלה, היה שר האוצר של יוון וחבר פרלמנט מטעם מפלגת סיריזה, שהתפטר במחאה על כניעתה של ממשלת יוון לדרישות הכלכליות של מדינות אירופה, שחשב שהן מזיקות יותר משמועילות. גם ממנו קראתי רק פרק אחד, ואני יודע לספר לכם שהוא לא מצטט את פולאני, וחבל, והוא מתנגד מרות לקפיטליזם ניאו ליברלי.
שבוע טוב, בשורות טובות, לכו להתחסן.