בעניין הטבח בלאס ווגאס – אני לא חושב שיש למצב החוקי והחברתי בכל הקשור לנשק בארצות הברית רלבנטיות כלשהי למצב בישראל. קודם כל, המצב שם יחודי. אין עוד מדינה דמוקרטית בעולם בה יש אחוז כל כך גבוה של נשק המוחזק בידי אנשים פרטיים. כמעט נשק על כל בן אדם. אצלנו, למשל, יש מאה וחמשים אלף כלי נשק ברשיון פרטי. אבל מעבר לכך כאן, אנשים שחושבים שיש זכות בסיסית ומהותית לכל אדם להחזיק נשק הם מיעוט שבמיעוט. הרעיון שאפשר למכור לכל אחד נשק נראה למרבית הציבור דמיוני, אולי מטורף.
שם, האתוס הוא נשק המיועד להתגונן מפני הממשלה, כאן מדברים על "הגנה עצמית" ו"מכפיל כוח" לגופים המדינתיים. מה שפה מכנים ״הקלות״ בתחום רשיונות הנשק, נחשב שם לרעיון דיקטטורי מחריד.

ולכן, לנו יש את הוויכוחים שלנו. להם את שלהם.