הדר כהן, בת לסיגלית ועופר, אחות למור וירין, לוחמת בשירות חובה במשמר הגבול, נפלה בשער שכם בירושלים בהיתקלות עם מחבלים בתאריך 3.2.16, כ"ד בשבט תשע"ו. בת תשע עשרה היתה בנופלה.
HADARכמי שגדלה וחונכה על אהבת הארץ, נתינה ואהבת הזולת, ביקשה הדר לשרת כלוחמת בכוחות הביטחון ולתרום את חלקה לביטחון והגנת העם והמדינה שכה אהבה. ב-19.11.2015 התגייסה הדר בהתרגשות גדולה, כפי שחלמה, למשמר הגבול. ב-3.2.16, יום רביעי, במהלך הטירונות, כאשר מלאו להדר חודשיים וחצי בלבד במשמר הגבול, יצאה הדר לפעילות המבצעית הראשונה שלה והוצבה בשער שכם בירושלים. תפקידו של הכוח של הדר היה לאתר חשודים ולדאוג לבט"ש, בשעה 14:30, כחצי שעה לפני סיום המשמרת, במהלך הסיור, זיהה הכח של הדר שני חשודים ומבקש מהם לעצור ולהציג תעודות מזהות, אחד החשודים שלף נשק והחל להתעמת עם מפקד הכח, מפקד הכח הצליח לנטרל את המחבל הראשון. החשוד השני החל לדקור את רווית, חברתה של הדר. הדר, שאבטחה את מפקד הכח ואת רווית, הביטה במתרחש ותוך שניות פעלה והגיבה בקור רוח ובמיומנות ירתה במחבל, ובכך הצילה את חייה של רווית, חברתה. לאחר מספר שניות, הגיח מחבל שלישי מאחור וירה בראשה של הדר שני כדורים. הדר נפצעה קשה, ולאחר מספר שעות נפטרה מפצעיה בבית החולים. בתחקיר האירוע התברר כי בכוונת המחבלים היה ליצור פיגוע תופת רב-נפגעים, ובפעולתה הנחושה הצילה הדר חיי רבים. לאחר מותה הדר קיבלה את עיטור המופת על פועלה.

לזכרה הוחלף שמה של פלוגת הנשים של מג"ב מ"חנית" ל"הדר".

שמונה תינוקות שנולדו לאחר מותה נקראו על שמה של הדר.

בטקס שהתקיים בינואר 2017 באור יהודה הונחה אבן הפינה ל"מרכז הדר" על שמה, מיזם שישמר את מורשתה וינחילה לדורות הבאים. מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב רוני אלשיך, אמר: "הפצע עוד כואב ומדמם. איבדנו לוחמת, אחות וחברה אשר נהרגה במהלך לחימה במחבלים. הדר פעלה ללא מורא וחשש ובעוז רוח של לוחם ותיק ומנוסה. … זהו חוב חברתי וערכי של כולנו לזכור את הלוחמים האמיצים שאיבדנו … ואין כמו פרויקט חינוכי שיכול להנציח את הערכים האלה."

(מתוך אתר "יזכור")

קדיש על הרוגי ארץ ישראל/ ש"י עגנון

מלך בשר ודם שיוצא למלחמה על אויביו מוציא חיילותיו להרוג וליהרג ספק אוהב את חיילותיו ספק אינו אוהב את חיילותיו, ספק הם חשובים בעיניו ספק אינם חשובים בעיניו, ואפילו חשובים בעיניו חשובים בעיניו כמתים, שכל היוצא למלחמה מלאך המות כרוך בעקבותיו ומתלווה לו להרגו. פגע בו חץ או סייף או חרב או שאר מיני משחית ונהרג מעמידין אחר במקומו, ואין המלך מרגיש בחסרונו, שאומות העולם מרובים וגייסות שלהם מרובים. נהרג אחד מהם יש לו למלך הרבה כנגדו.

אבל מלכנו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא מלך חפץ בחיים, אוהב שלום ורודף שלום ואוהב את ישראל עמו ובחר בנו מכל העמים, לא מפני שאנו מרובים חשק ה' בנו כי אנו המעט מכל העמים. ומתוך אהבתו שאוהב אותנו ואנו מעטים כל אחד ואחד מעמנו חשוב לפניו כליגיון שלם. לפי שאין לו הרבה להעמיד במקומנו. נפקד חס ושלום אחד מישראל באה פחת בלגיונותיו של המלך ובאה תשות כח כביכול במלכותו יתברך, שהרי מלכותו חסרה לגיון אחד מלגיונותיו ונתמעטה חס ושלום גדולתו יתברך.

לפיכך אנחנו מתפללין ואומרים אחר כל מת מישראל יתגדל ויתקדש שמיה רבא, יגדל כח השם ולא יביא תשות כח לפניו יתברך ויתקדש בעולמות שברא כרצונו, ולא נפחד על עצמנו אלא מהדר גאון קדושתו יתעלה וימליך מלכותיה שתתגלה ותראה מלכותו בשלימות ולא יתמעט ממנה חס ושלום, בחייכון וביומייכון ובחיי דכל בית ישראל במהרה ובזמן קרוב, שאם מלכותו גלויה בעולם- שלום בעולם וברכה בעולם ושירה בעולם ותשבחות הרבה בעולם ונחמה גדולה בעולם וישראל קדושים אהובים בעולם וגדולתו גדלה והולכת ומתרבה ואינה מתמעטת לעולם.

אם כך אנו מתפללים ואומרים אחר כל אדם שמת, קל וחומר על אחינו ואחיותינו הנאהבים והנעימים בני ציון היקרים הרוגי ארץ ישראל שנשפך דמם על כבוד שמו יתברך ועל עמו ועל ארצו ועל נחלתו. ולא זו בלבד אלא כל הדר בארץ ישראל הוא מלגיונו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהפקידו המלך שומר בפלטרין שלו. נהרג אחד מהלגיון שלו אין לו כביכול אחרים להעמיד במקומו.

לפיכך אחינו כל בית ישראל, כל המתאבלים באבל הזה, נכוון את ליבנו לאבינו שבשמים מלך ישראל וגואלו ונתפלל עלינו ועליו כביכול, יתגדל ויתקדש שמיה רבה בעלמא די ברא כרעותא וימליך מלכותיה ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה. וכן כל הפרשה כולה. ונזכה ונחיה ונראה עין בעין, עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל אמן.