איפה הייתם כשליהמן בראדרס קרסו? שמונה שנים למשבר הגדול

 

אדם סמית ב"עושר העמים" אמר כך:

"יש שיאמרו שכל המונע אנשים פרטיים מלקבל תשלום בשטרי חוב של בנקאי בכל סכום, אם גדול ואם קטן, בזמן שהם עצמם מוכנים לקבלם, פוגע פגיעה ברורה באותה חירות טבעית שתפקידו העיקרי של החוק לתמוך בה, ולא להפר אותה. מבחינות מסוימות, אפשר בוודאי לראות בתקנות אילו פגיעה בחירות הטבעית. אבל אותה חירות טבעית של כמה יחידים, שעלולה לסכן את בטחונה של החברה כולה, חוקיהן של כל הממשלות, החופשיות והעריצות שבהן, צריכים להגביל אותה, והם אכן עושים כן. החובה להקים קירות חוצצים כדי למנוע התפשטותה של דליקה פוגעת בחירות הטבעית ממש כמו תקנות הבנקאות המוצעות כאן".

נגידי הבנק המרכזי של ארה"ב לא קראו את הקטע הזה, כנראה. ועכשיו, שמונה שנים למשבר הכלכלי, והסוף אינו באופק

מתי הכל התחיל? ביום ראשון, 14 בספטמבר 2008 , שבועיים לפני ראש השנה תשס"ט, הכריזה חברת הפיננסים ליהמן-בראדרס על פשיטת רגל, לאחר שהבנק הפדרלי סירב לבקשתה לסיוע כספי שיאפשר לה להתמודד עם השקעותיה הכושלות. בעת הגשת הבקשה לפשיטת רגל דיווחה הפירמה על חובות בסך 613 מיליארד דולר.

ואם חברת פיננסים קורסת, למה זה כל כך נורא?
זה גם מה שחשב הבנק המרכזי בארצות הברית. שילמדו לקח האחים ליהמן, ויזהרו בעסקים. התברר, די מהר, שהאחים לא לבד ורבות מהפירמות הבנקאיות בעולם כולו קשורות אליה, אם היא לא תפרע את חובותיה, גם הם לא יוכלו וכך בשרשרת. וכאשר היא קרסה גם הן בסכנה.


ומה קרה?

יומיים אחר כך, חברת הביטוח הענקית AIG , עמדה בפני קריסה בגלל פעילות נמהרת של חברת בת שלה.

ואז?
ואז הכל התחיל. שני האירועים הללו נחשבים לתחילת המשבר הכלכלי של 2008. בכל העולם קרסו בנקים, והולאמו. המשבר היה המשך משבר המשכנתאות שפרץ בארצות הברית, אך בשל דרך הפעולה של השוק הפיננסי הבינלאומי הוא הסלים והפך להיות משבר גלובלי. המשבר הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים. ליהמן בראדרס, אגב, שילמה מאז שני מיליארד דולר למנהלי פשיטת הרגל שלה, ומתוך החוב הענק החזירה ארבעים ושלושה מיליארד דולר בלבד לנושיה. (והשאר? שיחכו).

אז איפה אתם הייתם כשליהמן בראדרס קרסו?
בטח הייתם בבית, עסוקים בעניינכם השוטפים, ולא הבחנתם בכלום. זה בסדר, גם האנשים שהיו אמורים לזהות את זה מתקרב לא ידעו שום דבר. אף אחד לא צפה את זה מגיע, איש לא העריך. בתחילת שנת 2008 עוד אמרו שזה רק משבר קטן וזה חולף, השוק האמריקאי רק היה קצת עייף. היו פה ושם נביאי זעם קדורניים, אבל אף אחד לא נתן להם לקלקל את החגיגה.

ומה קרה מאז?
הרבה מאד אנשים איבדו את בתיהם את חסכונות חייהם ואת עבודתם. מוקדי הכוח הישנים לא פורקו, וחוץ מכמה יחידים שנענשו באופן אישי על מה שכולם עשו, יצאו כולם ללא נזק. רבים מהם קיבלו קידום. למעשה רוב האנשים שגרמו למשבר הזה, התעשרו מאז עוד יותר. מצד שני, או אולי אותו צד בדיוק המשבר עוד לא הסתיים. המצב הכלכלי הבינלאומי אינו יציב ואיש אינו יודע מה יקרה. הציפיות לשינוי דרמטי בעקבות המשבר לא התממשו בינתיים. המבנים החברתיים הבסיסיים נשארו על כנם. הבנקאות הבינלאומית נשארה לא יציבה באופן מסוכן, החשבונאות לא מפסיקה להכשל בייצוג מצבן העסקי של פירמות שקורסות בהפתעה מוחלטת. וחסידי הקפיטליזם ממשיכים להטיף שעלינו לבחור בין צפון קוריאה לקונצנזוס וושינגטון, כאילו אין שום דבר באמצע.