היום אני מנהל. שזה אומר ישיבות צוות, תכניות ופרויקטים, דיווחים לממונים וכאלה. לא רע, ואין תלונות.
אבל לפעמים בערב, כשכולם כבר הולכים ושקט במסדרון אני חוזר לשורשים, לימים הטובים ההם כשהכול התחיל. מוריד לאקסל עשרים שלשים אלף שורות ומתחיל לסדר אותם יפה בטבלאות. אין דבר יותר מרנין לב מזה. כדאי לכם.
ואני לא מתכוון לשימושים מעליבים שפוגעים בכבודו של האקסל, כמו לעשות ממנו רשימת כתובות, או טבלה של שתיים על שתיים. הארד קור אקסל. גרפים בכל מיני צבעים, טבלאות פיבוט וכאלה. וזה לא בגלל שאני מבקש ממישהו שיכין עבורי והוא מתעכב ומתעכב ואין לי סבלנות לחכות. אני המנהל, הכל מגיע בזמן. ונכון שהכשרתי כבר דורות של פיבוטאים ואחדים מהם כבר עולים עלי ביכולותיהם, אבל בכל זאת.
אני מכין בעצמי כי זה ענין מרגיע ביותר. למעשה, אני חושב לפתח סוג חדש של טכניקה רוחנית, אקסלפולנס אקרא לה. בה נתכנס כולנו בחדר שקט, עם מחשבים ניידים נשב ברגליים משולבות על מזרנים רכים ונתרגל אקסל. רק נקישת המקשים תשמע מרחוק, עם הנשימות הקצובות. אל האינסוף ומעבר לו.