אנחנו לא בעניין של התבכינות, למרות שאת המרק של שבת אכלנו קר ואת כל הסעודה עשינו בחושך, כמו אמותינו בערבות פולניה (חוץ מהקטע של הג'עלה בסוף) והגרביים שלי נרטבו שבע פעמים (כל גרב!) ולא רכבתי על אופניים שבוע, אבל אנחנו לא נתבכיין. גם לא על הכלב שלא רצה לצאת החוצה ובחסות החשכה חירבן לי בחדר.

אז נכון שנמאס לדבר על השלג, ונמאס ממנו באופן כללי, אבל הוא שלא כמו המן היורד מהשמים, חם השמש והוא לא נמס בכלל. הלכתי אתמול לקנות קצת לחם, אחרי שנגמר האוכל למרות שחילקנו אותו למנות קטנות במיוחד. כל הישוב נראה אפוקליפטי. עצים עקורים, מכוניות קבורות בשלג, חוטי טלפון נפולים ואנשים מסתובבים במבט תוהה בצעדים איטיים כאלה. היו כמה שניסו לנשוך אותי, אז כיוונתי ישר לראש.
לא היה קשה לזהות את אתר הנחיתה של החייזרים. הם ביקשו שאקח אותם אל המנהיגים שלנו. הראיתי להם את הכיוון הכללי של ירושלים, הם כבר יתקעו בדרך, אין מה לדאוג.
הסופר היה סגור, כמובן. אז חזרתי הביתה וחפרתי החוצה את האוטו שלי, כי כמה כבר אפשר לשבת ליד הפייסבוק ולהתלונן.

 

========

לטובת אלה שאין להם שלג ורוצים להשתלב איכשהו בשיחה, או לשים משהו בפייסבוק  ואין את מה. אז הנה: למה אני לא מפורסם (בשלג) אנפלאגד

מלים ולחן ושירה : יאיר סרי

צילום: חמדה סרי 

 

 

 

ואפשר גם -  אנסמבל "קול דודי" שרים "חורף".

לחן: אבנר קנר ויואל לרנר
מלים: יואל לרנר ואבנר קנר
עיבוד קולי: יאיר סרי (יש קשר משפחתי)

 

ואם אתם בעניין אז הנה עוד שיר על מזג אויר קר "כבר מאוחר" מתוך המופע "יום ללא שם" משירי אריאנה הרן-הכהן

מילים: אריאנה הרן הכהן (הידועה בחוגים מסוימים כ"דודה אריאנה")
לחן ועיבוד: יאיר סרי (יש פה איזה דפוס, כנראה)
שירה: מיה פוליצר
פסנתר: יונתן שנקר
קלרינט: תומר עמיקם
חליל: שירי לוי (דווקא אין קשר, משונה)