הפולמוס – אחרית דבר

ועכשיו, תשאלו – הרצית לנו באריכות על הפולמוס וטעמו. מה עמדתך אתה בוויכוח הזה?

לפני הכל אומר שיש לערוך הפרדה, במידת האפשר, בין הניתוח ודעתי בסוגיה החשובה הזו. בניתוח הפולמוס ביקשתי להציג את הדברים על פי עמדתם של הדוברים, גם אם פירשתי אותה במונחים שהם עצמם לא היו עושים בהם שימוש.  ניסיתי ככל אשר יכולתי מגעת להיות הגון ולייצג את הדעות השונות שבמחלוקת, ללא מורא וללא משוא פנים. היו מהקוראים שיחסו לי דעה כזו או אחרת ולו רק בשל העובדה שניתחתי את הדברים בגישה סוציולוגית ולא בלהט פולמוסי ובסגנון ישיבתי.  אמת – במחלקה לסוציולוגיה למדתי שגם סידור דברים והרצאתם יש בו הבעת דעה, ואין אדם יכול לגשת לנושא שבעולם כשהוא נקי לחלוטין מעמדותיו האישיות ומדעותיו הקדומות. אעיד על עצמי שלפחות ניסיתי לכתוב באופן שקול ומדוד, וישפוט הקורא.

ובכל זאת, יש לי דעה משלי, והיא אינה אחת משתי קרנות הדילמה כפי שהן מוצגות בסקירתי.

גדלתי והתחנכתי בחינוך הממלכתי דתי. בבית הספר הממלכתי דתי בגוש עציון, ולאחר מכן בישיבת נתיב מאיר. (בשל הצטיינותי היתירה נשלחתי לשמש דוגמה ומופת בהליכותי למשך שנה אחת בישיבת "אור עציון", אבל זה כבר סיפור אחר) למדתי בישיבת ההסדר בקרית ארבע, וגם בישיבת ההסדר ב"גוש" (אולי היחיד בעולם שעשה זאת). עוד בצעירותי הטרידו שאלות מעין אלה. אז כמובן לא ידעתי לומר נראטיב, ולא שמעתי על וולהאוזן, אבל שאלתי את עצמי מדוע אלוהים החביב והחברותי של ספר בראשית ותחילת שמות, כל כך כועס בויקרא, ולאן הוא נעלם אחרי ספר שמואל. אה, ועוד משהו – שמעתי על גילגמש. כן, זה עם המבול האלטרנטיבי הדומה באופן חשוד לנח הזקן עם החיבה לטיפה המרה, רק עם שם מצחיק קצת.

למדתי הרבה שעות גמרא, הרבה הרבה יותר ממה שיכולתי להכיל ותהיתי ביני לבין עצמי איך הרבנים החשובים, עם הזקן והכל, לא מבינים שהגמרא לא מסבירה את המשנה, והתוספות בכלל נע בעולם אחר שאין לו קשר לכלום. (אז עוד חשבתי שהוא איש אחד, נקמני למדי  אין לי מושג למה. את רש"י חיבבתי דווקא, עוד מהפירוש על הנוצה של העז). ועוד משהו – אף פעם, אבל אף פעם לא קניתי את הסיפור שרבקה היתה בת שלש כשהשקתה את הגמלים.

נטייתי הבלתי נשלטת לגבש דעות משונות ולהביע אותן בקול הביאה עלי צרות רבות בבית הספר. ביסודי עוד היו סלחנים, כי אבא ואמא היו אנשים נכבדים בקהילתנו הקטנה. בישיבה התיכונית אהבו את הגישה הזו הרבה פחות ובעטייה נוספו לא מעט שערות לבנות לזקנו המרוט בלאו הכי של הרב, ואבא הוזמן לשיחות הבהרה. הייתי ילד צעיר אז, ולא ידעתי האם אני לא מבין משהו מאד בסיסי שכולם סביבי מבינים, או שמא המורים לא יודעים כלום, זקנים שכמותם.  גדלתי קצת והלכתי ללמוד בישיבת הסדר. שם הבנתי לבסוף שיש שאלות שלא כדאי לשאול, והן מחוץ לתחום השאלות, וככה זה אצלם. וגם ששתי ישיבות שנראות שונות כל כך בעצם דומות. ההבדל המשמעותי היחיד הוא שבקרית ארבע "הרב" הוא הרב קוק, ובגוש, מרחק עשרים דקות נסיעה, הרב סולובייצ'יק הוא הרב. ותהיתי ביני לבין עצמי כיצד יתכן שגם אנשים מחוכמים ביותר עדיין לא יודעים שהגמרא לא מסבירה את המשנה והולכת לה לדרך משלה.

מאז חלפו כמה וכמה שנים, למדתי קצת מקרא באוניברסיטה, לא הרבה. קורס או שניים. וערכתי מחקר על ישיבות, וגיליתי משם שמה שהטריד אותי אי אז בכתה ד', וטרד את מנוחתי בשיעור א' הרי שיש לו מקום. ועל השאלות האלה יש מחקר מעמיק, ותאמינו או לא – יש תשובות שעונות לי על השאלות שלי בדרך הנראית לי מניחה את הדעת, לא כמו השתיים שהוזכרו פה באריכות .

וגם למדתי על נראטיב, והבניה תרבותית ומנגנוני סמכות ואפולוגטיקה ותיאוריות פרשנות ועוד דברים המרחיבים דעתו של אדם.

אני משתדל שלא לזלזל באמונותיהם של אנשים ונשים, לא מדבר על "התפתחות" ולא על "בגרות אינטלקטואלית" אבל זה מה שהגעתי אליו בכוחי הדל, עם הרבה עזרה מאחרים. והיום, יש כמה דברים שברורים לי. (בניסוחם וסידורם כאן הסתייעתי בהרצאתו של ד"ר ברוך שוורץ – בקישור כאן)

אני משוכנע כי "היהדות" כפי שאנחנו מכירים אותה עברה שינויים משמעותיים. ולא רק פסיקות הלכתיות חדשות למצבים המשתנים, כשהעקרונות הבסיסיים היו ונותרו אותו דבר. "עין תחת עין" שבתורה אין פירושו תשלום ממון. עיקרי אמונתו של אברהם אבינו לא היו אלה של דוד המלך, וגם לא של ישעיהו הנביא. בשל כך אי אפשר לדון, גם מבחינה תיאולוגית וגם מבחינה הלכתית בגישה לא-היסטורית. אי אפשר להצדיק או להסביר את חטאו של דוד במונחי "גט על תנאי" ולספר שקם ללמוד תורה כל לילה. אין דרך אחרת אלא לומר כי חז"ל נקטו דרך פרשנות מרחיקת לכת ונטעו בטקסט חוקים ומצוות שלא מופיעים בו כלל וכלל. מטרתם הפרשנית היתה להצדיק את מה שכבר נעשה בפועל, ולכן נזקקו למדרשים שאינם פשט הפסוק, או אפילו קרובים אליו.

די ברור לי ש"קדושת הנוסח לאותיותיו" לא יכולה להיות תיאור של אמת. הטקסט הועתק והועתק, ושגיאות נפלו בו. התורה נכתבה בלשון בני אדם, שחיו בזמן מן הזמנים ודיברו בשפה שהיא קרובה לזו שלנו, אבל לא בדיוק, וכדי להבין אותה היטב ראוי להתייעץ עם מומחים לשפות קרובות בנות אותו הזמן. המקרא כולל בתוכו סתירות שאינן ניתנות ליישוב, והדרך המסתברת היחידה היא לומר שהטקסט שלפנינו נכתב בידי אנשים שונים, שדעותיהם שונות, ונערך באופן שלפעמים ממחבר שני סיפורים שונים זה לזה.

אם כך, תאמרו – לא הותרת אבן על אבן.

אבל לא, אני משוכנע בכל לבי שהשמיים אינם ריקים, וחובתנו בעולם לברר לנו את רצון ה' בימינו אלה. מדוע קרו הדברים כפי שקרו, והשתלשלו הדורות כפי שהם, לא אדע.

מספרים שאיינשטיין, בביקורתו על תיאורית הקוונטים אמר כי "אלוהים לא משחק בקוביות". יריבו לוויכוח, נילס בוהר, אמר בתגובה "מוטב שלא תגיד לאלוהים איך לנהל את ענייניו".

ולכן, אשלח לשני הצדדים המתווכחים את עצתו של נילס בוהר. הם כבר ידעו מה לעשות איתה.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=c37F0-RAw7Q&w=480&h=360]

====

עדכון לפוסט:

חשוב לי להבהיר, בעקבות תגובות שקיבלתי, שלטעון שעמדתם של חכמי הגוש היא "צביעות" ו"רפורמה במסווה" היא בוודאי לא מה שאני טוען.  קודם כל, כי האדם יראה לעיניים, וגם זה לא תמיד מצליח לו. בנוסף לכך, האמירה שלי  כי מהגישה שלהם עשוי, או עלול מישהו להסיק מסקנות אחרות היא אתגר חינוכי, לא האשמה בחוסר כנות. כך גם בענינם של אנשי הקו ורבניו. הסתרת האמת כאסטרטגיה חינוכית יכולה להיתפס כ"שקר". אבל זוהי גישה, שיתרונות לה וחסרונות גם. וישפוט כל אדם על פי טעמו.

אני  כאמור, למדתי בשני המקומות, אז אני לא יודע את מי להאשים. כך או כך, היה זה אתגר משמעותי מבחינתי ששנים חלפו עד שהתגברתי עליו, לגלות שרבנים ואנשי חינוך שהערכתי אי אז, לימדוני דברים שהם עצמם סבורים שאינם אמת.

6 Comments

  1. פינגבק:מלחמות התנ"ך כמאבק הנהגה « לולאת האל

  2. עידן

    קראתי בעיון רב את הסקירה המקיפה. כהדיוט גמור בכל הנגוע לדת ( וסטודנט לסוציולוגיה) היה מעניין לקרוא הסבר שמותאם גם לאילו מביננו שאינם בקיאים ברזי השיח. העבודה התרבותית שדתיים לאומיים עושים כדי לתווך בין אמונתם המטאפיזית אה-היסטורית לבין החיים המודרניים והרציונליים מרתקת אותי. עם זאת הפסקה האחרונה דיי הממה אותי, לאור הניתוח ציפיתי שבסיסי האמונה שלך מונחים על תשתית אחרת, ולא על אמונה על יושב בשמיים.

  3. פינגבק:הפולמוס – חלק ג « ספר חברה תרבות

  4. פינגבק:כיצד לקרוא את התנך « ספר חברה תרבות

  5. פינגבק:הנה ישכיל עבדי « ספר חברה תרבות

התגובות סגורות.