קצרים

קוטג' ובלוגים וספרים לילדות קטנות וכאלה שלא, כמה תובנות שימושיות ושיר  שלא שמעתם אף פעם- כחום היום.

בלוגוספירה

כמה המלצות, מזמן לזמן מותר גם לי:

אני אוהב לקרוא את תמר בן יוסף. כדאי גם לכם. לא חייבים להסכים עם כל דבר, אבל כותבת כמותה, ידענית ובעלת נסיון, הכותבת בצורה ברורה וקריאה גם להדיוטות על עניני היום והשעה בתחום הכלכלי – לא כדאי להחמיץ. אם לא קראתם את הספר שלה "ברוכים הבאים לשוק החפשי" , עכשיו מתאים יותר מתמיד, ובינתיים – פוסט חדש "כואב לי בקוטג' כואב לי בבלטה"

אריאל סרי לוי (יש קרבת משפחה) כותב בבלוגו המצוין על חברה מעורבת, מזמין אתכם ללמוד איתו שמונה פרקים לרמב"ם,  וגם שולח ידו בעניני דיומא – כהנה וכהנה.

ואן דר גראף אחותך אשר בפתח שמיקווה כותבת על  אומללות – פוסט המשלב את האישי עם הפוליטי.

ספרים

image

כשהייתי צעיר הספרים הללו היו חלומה של כל ילדה. ועכשיו הם יוצאים מחדש בהוצאת "כתר" במה שהם מכנים "עריכה מחודשת" ולקוראת ינעם.

image_thumb[2]ספר אחר, ממש לא לילדות קטנות הוא "פרידה מבבל" שכתב דוידי רוזנפלד. (הוצאת "כתר"  יחד עם הוצאת "עברית").  את הספר הזה כתב דוקטורנט לספרות משווה. אבל אין חשש, מדובר בספר מתח. הספר מנסה להיות "בלש אפל" אם כי קצת קשה לכתוב בלש אפל בשמש של תל אביב, והבלש גיבור הסיפור מזכיר יותר את איצקו ואייל מ"רמזור" מאשר את פיליפ מארלו. עוד קצת השקעה בתחקיר והמחבר היה יודע שלא נהוג לנצור אקדח . אבל מילא, זו טעות נפוצה. כך או כך – בספר תמצאו כל טוב. חרדים וחרדיות, גופה, מכות, מועדוני סאדו מאזו, כסף, חקירות משטרה ותהפוכות עלילתיות כמקובל בז'אנר. במקומות רחוקים קוראים לזה "ספר טיסה", אבל עכשיו יש מיתון, אז אפשר לקרוא לו"ספר 480" לנוסעים מתל אביב לירושלים. מותחן עשוי היטב, לחובבי הז'אנר, ולאנשים שרוצים להשוות ספרים.

תובנות שימושיות

  • את Half of what I say is meaningless כתב לנון ולא פוקו, למקרה שתהיתם.
  • אני חושב שהגיע הזמן להחליף את הביטוי הארכאי "ברחל בתך הקטנה" למעודכן יותר כמו 'בלאה אחותך הצולעת'.
  • למקרה ששכחתם. הביטוי היא ׳מילה בסלע – שתיקה בתרי׳. או בעברית – יותר טוב שתשתוק, חבר.
  • הטור דה פראנס נגמר
  • וגם הרצל מת

ושיר

כן, אני אוהב את קרן פלס. הנה אמרתי את זה, מה תעשו לי?

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=wnHqsxtTIYQ&w=425&h=349]
זה המקום לכיתוב וידיאו, אם רק הייתי יודע מה זה "כיתוב וידיאו" ומה הוא שונה מסתם קיטוב, חברתי למשל.

4 Comments

  1. איילת

    א. גם זה שאיתי אוהב את קרן פלס ואני לא עושה לו.
    ב. אצלנו אומרים – ברחל בתך הקטנה והמפגרת, למען הסר ספקות, שאלות, תהיות ושאר מענות. נכים זה לא פוליטיקלי קורקט.
    ג. שאפו לבועזסון. אין קשר משפחתי לנורדים. רק להולנדים. הוא סתם מקלקל לנו את התוצאות בגוגל.

  2. אני רואה איך "וגם הרצל מת" יכולה להיות תובנה שימושית. נגיד, אם אני חושבת לעצמי: מעניין מה קורה עם הרצל, איפה הוא היום, הרבה זמן לא שמענו ממנו ישר אני נזכרת בתובנה השימושית הזו ומוותרת על פגישה אישית.
    ההמלצות שלך, לפחות אצלי, יושמו מזמן- גם לקרוא על האסופית, גם בלוגים, גם לשמוע את קרן פלס (את קרן פלס אפילו שמעתי כמה פעמים מיותרות). רק חסר לי לקרוא את הספר שהמלצת עליו ותהיה לי סרייה.

    1. גלעד סרי-לוי

      "הרצל מת" זה מילקוט הכזבים.
      בהתחשב בגילך, את לא מכירה, וגם האסופית בטח רק גמרת לקרוא בפעם הראשונה לפני חודשיים. בענין הבלוגים את מתרשלת לאחרונה, ואין יותר מדי פעמים לקרן פלס, ובענין הסרייה, רציתי לשאול, יש לך "דבורנית דינסמור"?

התגובות סגורות.