<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
		>
<channel>
	<title>&#8235;תגובות לפוסט: &#34;יצאת ונטיל&#34;&#8236;</title>
	<atom:link href="http://seri-levi.com/2009/02/28/%d7%99%d7%a6%d7%90%d7%aa-%d7%95%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%9c/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>http://seri-levi.com/2009/02/28/%d7%99%d7%a6%d7%90%d7%aa-%d7%95%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%9c/</link>
	<description>&#8235;הבלוג של גלעד סרי לוי: ספרים – מחשבות – ביקורת תרבות – אופני כביש&#8236;</description> 	<lastBuildDate>Thu, 17 May 2012 06:06:41 +0000</lastBuildDate>
	<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
	<generator>http://wordpress.org/?v=3.0.1</generator>
	<item>
		<title>&#8235;מאת: ספר חברה תרבות &#187; ארכיון הבלוג &#187; ושוב בדרך אל הבר&#8236;</title>
		<link>http://seri-levi.com/2009/02/28/%d7%99%d7%a6%d7%90%d7%aa-%d7%95%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%9c/comment-page-1/#comment-160</link>
		<dc:creator>&#8235;ספר חברה תרבות &#187; ארכיון הבלוג &#187; ושוב בדרך אל הבר&#8236;</dc:creator>		<pubDate>Sun, 15 Mar 2009 10:59:56 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://seri-levi.com/blog/2009/02/28/%d7%99%d7%a6%d7%90%d7%aa-%d7%95%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%9c/#comment-160</guid>
		<description>&#8235;[...] והנה - יום ששי חזר, ולעצמי אמרתי, מזמן לא הייתי שם בבר, שעל ההר. התלבשתי יפה וחם, ויצאתי אל הדרך. חשבתי לצאת בשש, אבל התעכבתי ויצאתי רק ברבע לשמונה, והיה קצת חם, אבל הם אמרו שיתקרר אז המשכתי ככה עם הגופייה התרמית והפרצוף של התרמוס. ושוב אני על הכביש החביב, במצב רוח מתאים. עובר בשלום את הצומת המפחיד, פונה שמאלה בצומת חוסאן -&#160; עוד עליה ועוד ירידה וכך רכבתי לי בנחת, עם הצמיגים החדשים והקשוחים, עשרים קילומטר בדיוק עד הבר. כשהגעתי לשם אמרתי לעצמי בקול שקט, למה שלא תלך לבקר את האנדרטה של הצ&#8217;אלנג&#8217;ר. אמנם לא עלית את העלייה הנכונה, אבל לפחות תוכל להגיד שהיית שם היום. לא רכבת מספיק בשביל לנוח, אני גוער בעצמי וממשיך, תכיר את המקום, תכנס לאווירה, משהו. טוב, בסדר, עניתי, בסדר – מה שתרצה. [...]&#8236;</description> 		<content:encoded><![CDATA[<div style='direction: rtl;'>
<p>[...] והנה &#8211; יום ששי חזר, ולעצמי אמרתי, מזמן לא הייתי שם בבר, שעל ההר. התלבשתי יפה וחם, ויצאתי אל הדרך. חשבתי לצאת בשש, אבל התעכבתי ויצאתי רק ברבע לשמונה, והיה קצת חם, אבל הם אמרו שיתקרר אז המשכתי ככה עם הגופייה התרמית והפרצוף של התרמוס. ושוב אני על הכביש החביב, במצב רוח מתאים. עובר בשלום את הצומת המפחיד, פונה שמאלה בצומת חוסאן -&#160; עוד עליה ועוד ירידה וכך רכבתי לי בנחת, עם הצמיגים החדשים והקשוחים, עשרים קילומטר בדיוק עד הבר. כשהגעתי לשם אמרתי לעצמי בקול שקט, למה שלא תלך לבקר את האנדרטה של הצ'אלנג'ר. אמנם לא עלית את העלייה הנכונה, אבל לפחות תוכל להגיד שהיית שם היום. לא רכבת מספיק בשביל לנוח, אני גוער בעצמי וממשיך, תכיר את המקום, תכנס לאווירה, משהו. טוב, בסדר, עניתי, בסדר – מה שתרצה. [...]</p>
</div>
]]></content:encoded>
	</item>
	<item>
		<title>&#8235;מאת: ושוב בדרך אל הבר &#187; אופניים&#8236;</title>
		<link>http://seri-levi.com/2009/02/28/%d7%99%d7%a6%d7%90%d7%aa-%d7%95%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%9c/comment-page-1/#comment-159</link>
		<dc:creator>&#8235;ושוב בדרך אל הבר &#187; אופניים&#8236;</dc:creator>		<pubDate>Sat, 14 Mar 2009 23:06:18 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://seri-levi.com/blog/2009/02/28/%d7%99%d7%a6%d7%90%d7%aa-%d7%95%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%9c/#comment-159</guid>
		<description>&#8235;[...] והנה - יום ששי חזר, ולעצמי אמרתי, מזמן לא הייתי שם בבר, שעל ההר. התלבשתי יפה וחם, ויצאתי אל הדרך. חשבתי לצאת בשש, אבל התעכבתי ויצאתי רק ברבע לשמונה, והיה קצת חם, אבל הם אמרו שיתקרר אז המשכתי ככה עם הגופייה התרמית והפרצוף של התרמוס. ושוב אני על הכביש החביב, במצב רוח מתאים. עובר בשלום את הצומת המפחיד, פונה שמאלה בצומת חוסאן -&#160; עוד עליה ועוד ירידה וכך רכבתי לי בנחת, עם הצמיגים החדשים והקשוחים, עשרים קילומטר בדיוק עד הבר. כשהגעתי לשם אמרתי לעצמי בקול שקט, למה שלא תלך לבקר את האנדרטה של הצ&#8217;אלנג&#8217;ר. אמנם לא עלית את העלייה הנכונה, אבל לפחות תוכל להגיד שהיית שם היום. לא רכבת מספיק בשביל לנוח, אני גוער בעצמי וממשיך, תכיר את המקום, תכנס לאווירה, משהו. טוב, בסדר, עניתי, בסדר – מה שתרצה. [...]&#8236;</description> 		<content:encoded><![CDATA[<div style='direction: rtl;'>
<p>[...] והנה &#8211; יום ששי חזר, ולעצמי אמרתי, מזמן לא הייתי שם בבר, שעל ההר. התלבשתי יפה וחם, ויצאתי אל הדרך. חשבתי לצאת בשש, אבל התעכבתי ויצאתי רק ברבע לשמונה, והיה קצת חם, אבל הם אמרו שיתקרר אז המשכתי ככה עם הגופייה התרמית והפרצוף של התרמוס. ושוב אני על הכביש החביב, במצב רוח מתאים. עובר בשלום את הצומת המפחיד, פונה שמאלה בצומת חוסאן -&#160; עוד עליה ועוד ירידה וכך רכבתי לי בנחת, עם הצמיגים החדשים והקשוחים, עשרים קילומטר בדיוק עד הבר. כשהגעתי לשם אמרתי לעצמי בקול שקט, למה שלא תלך לבקר את האנדרטה של הצ'אלנג'ר. אמנם לא עלית את העלייה הנכונה, אבל לפחות תוכל להגיד שהיית שם היום. לא רכבת מספיק בשביל לנוח, אני גוער בעצמי וממשיך, תכיר את המקום, תכנס לאווירה, משהו. טוב, בסדר, עניתי, בסדר – מה שתרצה. [...]</p>
</div>
]]></content:encoded>
	</item>
</channel>
</rss>

