עיון בפורומי אופניים, וקריאה רצופה בהם לא כל שכן, עלולה להטיל דכדוך על החובב המתחיל שכמותי.
ראו למשל את פורום אופניים של תפוז. נראה חביב בהתחלה. אבל לא. יש שם המלצות על צפיה במרוצי אופניים. דווקא ניסיתי. זה מרתק בערך כמו לצפות במכונת כביסה בזמן הסחיטה. כל מיני אנשים שנראים אותו דבר, רק בבגדים בצבעים שונים. אלה נוסעים 200 קילומטר בשעה בערך. בחזית נמצאים עשרה, שרוכבים בתורנות. פעם זה בראש, פעם אחר. בסוף, אבל ממש בסוף, אחרי רכיבה של חמשת אלפים קילומטר, זה שפחות תשוש ביניהם, נוסע מהר את עשרים המטר האחרונים ונורא מרוצה מעצמו. ולכל אורך המרוץ המפרך שני קריינים מדברים ביניהם באנגלית, אבל בשקט. לא להפריע.
לעתים רחוקות, כך מספרים לי, יש משהו ששוה להתבונן בו.
אבל זה מילא. את שאר הפורום ממלאות הודעות כמו – "רכבתי השבוע שלושים ושש שעות – איפה עוד יש כביש?" או – "כולם מוזמנים להצטרף אלי למסלול הבקר שלי – חיפה-מטולה-רמת גן- גבעתיים – 443" .והמון עניני קניות "קניתי אופניים בחצי מיליון שקל, ונשאר לי רק ארבע מאות אלף לשדרוגים – על מה תמליצו לי". "מי מכיר חנות טובה לאופנים על הירח?" – דברים כאלה.
מעת לעת הם רבים אחד עם השני על ענינים של איגוד האופניים. (יש דבר כזה, לא תאמינו). טים מצמן ניצח את טים בריידי. אחד גנב לשני מאמן, וההוא לובש חולצה מכוערת ולא מבין. קרבות עזים ניטשים בסוגית איזו קבוצה הכי שווה, הכי גברים והכי בכלל.
ויש את הפורום הטכני של תפוז. שם מדברים על ברגים ושדרוגים. אם אתם מתעניינים תוכלו לקבל שם סקירה על סוגי דבק מתאימים לפנצ'ר שלכם. מרוצי אופניים כבר יותר מעניין מזה.
בדה מארקר קפה יש קפה, וגם פורום אופניים. הנושאים שם אותם נושאים. נסיעה רצופה של 340 קילומטר (שככה יהיה לי טוב), שדרוגים וקניות. ויש גם רכיבת נפח. (שזה רכיבה לשמנים שרוצים לרזות, כנראה).
וכל המתחילים והחובבים הקלים, אלה מתביישים לדבר. מקסימום תשמעו "אני מתחיל ברכיבת אופניים, נסעתי היום 60 קילומטר, זה בסדר בתור התחלה?". שקרנים.
========
נחמה פורתא מצאתי בבלוג בנושא אופנים. לא, לא זה המכנה את עצמו "אבי ערס לייט" שכותב עם הרבה עעע ומלעיג בגזענות. מצאתי בלוג של מישהי, אשה רגילה. לא לאנסית ארמסטרונגית. קוצים קוראים לבלוג הזה שווה לקרוא.
[...] כשהתחלתי לרכוב על האופניים, חשבתי שעשרה קילומטר זה נורא רחוק. חמשים קילומטר זה בכלל מסע מדהים. ככה חשבתי לי. אבל, חדור אמביציה החלטתי שארכב וארכב, ועד סוף השנה אשלים (במצטבר) לפחות אלף קילומטרים. אבל אלף אמיתיים. בכביש, עם המשאיות והרוח והגשם. כלומר לא כולל דיוושים על הטריינר ודיבורים על האופניים. בכביש ממש.באוגוסט, שהיה החודש בו רכבתי הכי הרבה, כבר הייתי בטוח שזה מאחורי. בתחילת ספטמבר כבר ראיתי את זה לפני. יומים לפני ראש השנה הגעתי למספר העגול 974 ק"מ ותכננתי להשלים אותם ברכיבה נאה לבר בהר, לחגוג שם על כוס משקה איזוטוני ושקית ג'ל יחד עם אלה שרכבו אלף קילומטר השבוע. ככה חשבתי לי. לצערי, אילוצי החיים, אלה שמונעים ממני לרכוב כל יום שלש שעות, ועוד כמה אחרים, הביאו אותי לחג, כשבאקסל המעקב שלי עדיין רשומים 974 ק"מ בדיוק. כמעט, אבל לא אלף. בעיצומו של היום הקדוש, קצת אחרי שהרב ינון תקע בשופר, החלטתי שיפה וטובה תהא השנה אשר מתחילה לה היום ומיד עם צאת החג, אשלים את האלף. ובסוכות ממש, לא אשב שבעת ימים אלא אצא לי לדרך, פה ושם בארץ ישראל. [...]
בהצלחה ד"ר זיו רייך
[...] כשהתחלתי לרכוב על האופניים, חשבתי שעשרה קילומטר זה נורא רחוק. חמשים קילומטר זה בכלל מסע מדהים. ככה חשבתי לי. אבל, חדור אמביציה החלטתי שארכב וארכב, ועד סוף השנה אשלים (במצטבר) לפחות אלף קילומטרים. אבל אלף אמיתיים. בכביש, עם המשאיות והרוח והגשם. כלומר לא כולל דיוושים על הטריינר ודיבורים על האופניים. בכביש ממש.באוגוסט, שהיה החודש בו רכבתי הכי הרבה, כבר הייתי בטוח שזה מאחורי. בתחילת ספטמבר כבר ראיתי את זה לפני. יומים לפני ראש השנה הגעתי למספר העגול 974 ק”מ ותכננתי להשלים אותם ברכיבה נאה לבר בהר, לחגוג שם על כוס משקה איזוטוני ושקית ג’ל יחד עם אלה שרכבו אלף קילומטר השבוע. ככה חשבתי לי. לצערי, אילוצי החיים, אלה שמונעים ממני לרכוב כל יום שלש שעות, ועוד כמה אחרים, הביאו אותי לחג, כשבאקסל המעקב שלי עדיין רשומים 974 ק”מ בדיוק. כמעט, אבל לא אלף. בעיצומו של היום הקדוש, קצת אחרי שהרב ינון תקע בשופר, החלטתי שיפה וטובה תהא השנה אשר מתחילה לה היום ומיד עם צאת החג, אשלים את האלף. ובסוכות ממש, לא אשב שבעת ימים אלא אצא לי לדרך, פה ושם בארץ ישראל. [...]
[...] נניח שהחלטת לקנות אופניים כאלה, אמיתיות. אולי אפילו פול קרבון (פול האצ'ינסון, היה מכונאי מטוסים אירי ידוע. לימים שיחק בנבחרת הברידג' של חיל האוויר הבריטי. זכה לכינוי "קרבון" בגלל חיבתו לשעועית בארוחת הצהריים). שילמת הרבה כסף ויצאת בחיל ורעדה מהחנות. התחלת לרכוב – עכשיו יש תחזוקה שוטפת ובלאי ותקלות. ויש גם שדרוגים שונים ומשונים שהמוכר בחנות מנסה לפתות אותך בהם. אם אתה מתחיל כמוני, ואין לך את מי לשאול, אתה לא יודע מי ומה ולמה ואיך בעולם הזה.לפעמים אתה לא יודע מה לבקש, ומבזבז זמן ואכזבות על קניות מיותרות, לא מתאימות. אפשר להיעזר בפורומים אבל לא תמיד תמצא מה שאתה צריך באותו זמן. לכן, לטובת רוכבי הכביש המתחילים,מעת לעת אחלוק פה גם תובנות מועילות בכל הקשור לפריטי ציוד ואחזקתם. (אחרים, שנושאים כאלה משעממים אותם, יכולים לפנות לבלוג הסריגה החדש של שרון). [...]
[...] אני לעומת זאת, משתמש בטכנולוגיות מופלאות בשביל לעשות דברים לא כל כך חשובים ומסעירים. בפלאפון אני משתמש בשביל לקבל רשימות לסופר, ובמנוע בעירה פנימית כדי להגיע לעבודה. וככה הRSS מיועד אצלי למעקב אחרי בלוגים, ואחרי פורומים של אופניים. ותסלחו לי שאני מתייחס לבלוגים כאל משהו לא רציני. אני נטשתי מזמן את החלום להתעשר מבלוגים, ונראה לי שגם האפשרות של לכתוב מאמרים איך להתעשר מבלוגים כבר מישהו אחר תפס. כן, העתיד נמצא בבלוגים. אם רק נצליח למצוא באיזה מתוך המיליון שנפתחו היום הוא נמצא. [...]