כמה הערות על המצב – הטור השבועי יום ששי. והיום קטע ארס פואטי על לימודי תרבות, מחווה לספרו החדש של דרור בורשטיין, הרהור על מנהלי כספים ועוד.
גלעד סרי-לוי
רוח הצפון ורוח הזמן, אמא שלך צריכה לדעת – טור ליום ששי
כמה הערות על המצב – יום ששי.
יאן (השור) והרוקי מורקמי
הרוקי מורקמי רץ מרתון, לאחרונה זה לא מספיק לו והוא רץ אולטרא מרתון. וגם עושה קצת טריאתלון. יאן (השור) רוכב על אופניים למרחקים ארוכים. ממש ארוכים – מאות קילומטרים. כשהוא עייף ואין לו חשק להתאמץ, הוא מסתפק במאה ועשרים. הרוקי מורקמי גר ביפן, ולפעמים במקומות אחרים. יאן גר בירושלים. מורקמי כותב ספרים. יאן כותב פוסטים בבלוג שלו. את הרוקי מורקמי לא פגשתי מעולם, הוא גר רחוק. גם את יאן לא. סתם, בלי סיבה מיוחדת. אני לא יודע מה עושה יאן לפרנסתו. הרוקי מורקמי מוכר הרבה עותקים מהספרים שכתב. בתחרות אופניים ינצח יאן, ככל הנראה. בתחרות כתיבת סיפורים מורקמי לוקח בהליכה, מה לעשות. ובכל זאת, כשהשלמתי את קריאת הספר החדש של מורקמי, הגעתי למסקנה שחביב עלי הבלוג של יאן יותר מקריאת הספר הזה.
התנתקות סוציולוגיה ואדון הסליחות – טור ליום ששי
כמה הערות על המצב – יום ששי.
עוד יום במשרד הפרסום ללא מוסר כליות
אילה צורף מדווחת בעיתון דה מארקר של הארץ (לא מצאתי לינק) כי
"אתר זה וזה פירסם מודעה של אדם במצוקה. הסיפור הכה גלים ואף גלש לסיקור בתקשורת ולתלונה במשטרה. בסוף התגלה: מדובר רק בקמפיין. מנכ"לית האתר:"אין בי חרטה"
במסגרת מיזם הפרסום הזה, הושחת רכב המנהלת, ורוססו כתובות גראפיטי. מרתק.
אכן, הסיפור קיבל סיקור ונפח בכמה מקומות, ביניהם NRG . הם מספרים שם על פשקווילים ועצומות ופגרי חיות ואפילו בצעד עיתונאי אמיץ הצליחו להגיע אל המוכר ולראיין אותו.
לא מפתיע שהפרסומאים החליטו לטפול את האשמה על גופים חרדים. כמה נוח. לא נראה לי שבקרוב מישהו יזעק על ההסתה. ועוד שאלה האם NRG מעורב בתרמית? או שהם סתם טפשים ולא הבחינו עד כמה הסיפור מופרך ? (גל מור, למשל, לא קנה את הסיפור)
איילה צורף מראיינת את אורית אורן המנכ"לית שלא מתחרטת על כלום. וכך היא אומרת "שלא יבלבלו את המוח. זה ניצול ציני של נושא רגיש? כל עולם הפרסום עושה ניצול ציני של נושאים רגישים כמו סקס וילדים. מי שטוען זאת פשוט מתייפייף".
מה שנכון – נכון.
(התמונה מויקיפדיה העברית)