27 בינואר, 2012 מאת גלעד סרי-לוי
השבוע התפרסם סקר מקיף שערכו המכון הישראלי לדמוקרטיה וקרן אבי חי על מגמות בישראל של זמננו. הסקר, כך הם אומרים נועד "לבחינת דמותה היהודית של החברה הישראלית בהיבטים של רמת דתיות, אמונה, ערכים ומנהגי דת ומסורת." הסקר נערך בשנת 2009 וכעת הושלם הניתוח. באתר המכון אפשר לקרוא את הניתוח המלא, והם מפרסמים גם את המסקנות העיקריות.
25 בינואר, 2012 מאת גלעד סרי-לוי
"בלבו של הפמיניזם ניצבת האמונה שנשים כפופות לגברים בתרבות המערבית. הפמיניזם מבקש לשחרר את הנשים משיעבוד זה ולכונן את החברה מחדש באופן שיימחה את הפטריארכיה וייצור תרבות המכילה בתוכה באופו מלא את מאווייהן וכוונותיהן של נשים. קיים מגוון רב של תיאוריות פמיניסטיות, אך כולן חולקות יעדים אלה. הן נחלקות, עם זאת, בהשקפות שיש להן אודות דמותה של חברה נטולת שעבוד נשי ובאסטרטגיות המשמשות אותן להשגתה "
("לקסיקון לתיאוריה של התרבות – מושגי יסוד", עמ' 326, עורכים אנדרו אדגר ופיטר סדג'וויק ) להמשך »
20 בינואר, 2012 מאת גלעד סרי-לוי
סיפרתי כבר פעם על "הפרויקט הקלאסי" שלי, קריאת טקסטים שנחשבים לקלאסיים בתחומם. נכון, שבכל מה שקשור לתיאוריות הביקורתיות החביבות עלי הכינוי 'קלאסי' או בוודאי 'קאנוני' הוא סתירה לתיאוריות עצמן. אבל הן חיות בשלום עם הסתירות הללו ועוד רבות אחרות ואני לא חושב שישנו מחבר, חי או מת, שלא רוצה שספריו יחשבו ליצירות שיש להתייחס אליהן, לשים אותן ברשימות הקריאה או כל שם חלופי לכך. לקרוא במקור זה חשוב ויש לכך ערך לא מבוטל,אבל לא מוציא את הצורך בספרים שמספרים על המחברים, ספרים שמיועדים למי שמתעניין בתחום ועושה את צעדיו הראשונים ופותחים בפניו את השער.
18 בינואר, 2012 מאת גלעד סרי-לוי
לפני שנה בערך, כתבתי ממש כך:
ערב אחד, בעודי נוהג בשכונת מאה שערים העברתי את הרדיו לגלי צה"ל ושמעתי הסבר מעניין לשמות מרדכי אסתר והמן , ושאר גיבורי מגילת אסתר, עם פרשנות למנהגים ולמקומות. ההרצאה הייתה מרתקת, אך החמצתי את ההתחלה, ולצערי גם לא הצלחתי לשמוע אותה עד תום.
לימים גיליתי שאת ההרצאה המרתקת ההיא נשאה ד"ר תמר עילם גינדין , בלשנית המעידה על עצמה שהיא פרסייה שנולדה להורים אשכנזים, והילדה היחידה בגדרה שדיברה סינית. התכתבתי איתה והיא סיפרה לי שמשרד הביטחון סוף סוף מצא מו"ל חדש וספר ההרצאות אמור לצאת בקרוב.
עוד ימים חלפו, ותמר עילם גינדין ואני נהיינו "חברי פייסבוק" ובסופו של דבר יצא סוף סוף הספר לאור במסגרת "האוניברסיטה המשודרת" והוא נקרא "הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום-איסלאמית" (הוצאת מודן הוצאת משרד הביטחון).
13 בינואר, 2012 מאת גלעד סרי-לוי
בקיץ האחרון יצאו המוני בית ישראל לרחובות. נטו אוהלם בשדרות והניפו שלטים בכיכרות. "המחאה החברתית" קראו לזה, והעם דרש (בקצב אחיד) צדק חברתי. כמה חודשים חלפו ובחוץ יורד הגשם, ועדיין הדעות חלוקות מה רצה העם, מי העם הנ"ל ומהו בכלל הצדק החברתי הנכסף. מעת לעת מתפרסמות כתבות ומאמרים "מה באמת" וגם בזמן ההפגנות עצמן היו לא מעטים שניסו להגיד מה הוא צריך לרצות. גם אני לא יודע, מה בדיוק רצו המפגינים, והעם, מאחר שלא חקרתי זאת. אני גם מנסה לא להגיד לאנשים אחרים מה הם צריכים לרצות. כך או כך נראה לי שהיו שם כמה דעות, באותה ככר ממש. היו כאלה שחשבו שזה יהיה הקיץ של אביה (ספיבק) ועולם ישן עדי יסוד נחרימה. אחרים רצו רק שיהיה קצת פחות גרוע. קפיטליזם זו השיטה הכי פחות גרועה, הם אמרו, רק נעשה שתהיה אפילו פחות גרועה כך שיהיה לנו עוד קצת כסף לקנות כמה דברים.
