היילברונר

מדי פעם שואלים אותי –  תגיד, מה הבעיה שלך עם כלכלנים? לכן רציתי שתדעו שאין לי שום בעיה עם כלכלנים,  הם אנשים נחמדים ונעימים לבריות, ותאמינו או לא – אחדים מידידי הטובים הם כלכלנים. לכן שמחתי מאד לקרוא את הספר  "הפילוסופים הארציים: חייהם, ימיהם ורעיונותיהם של הוגי הכלכלה הגדולים"   שכתב רוברט היילברונר (מאנגלית: גיא הרלינג, הוצאת שלם תשע"ב). להמשך »

| תגובה אחת יחידה ותמה »

שכירים

מירב ארלוזורוב היא פרשנית בכירה, בעלת טור יומי, ועורכת מדור הדעות של TheMarker. למיטב ידיעתי היא שכירה בארגון בו היא עובדת.  גילוי נאות – גם אני שכיר, כמו רוב המועסקים בישראל.

הבקר, כמדי יום, היא כתבה טור במוסף הכלכלי "דה מארקר"  שעסק בסוגיה החשובה של דמי הניהול בגופים המוסדיים. "הגופים המוסדיים" אינו המוסד למבצעים מיוחדים ושלוחותיו, וגם לא סניפי המוסד לביטוח לאומי . הכוונה  לתאגידים המחזיקים כספים של אחרים, משקיעים אותם במידה זו או אחרת של הצלחה וגובים תשלום עבור עבודה קשה זו.  (אגב – לאותם בני מזל שיש להם כסף פנוי להשקעה קוראים "הציבור". אם מדובר בכספי פנסיה של אומללים שהכריחו אותם להשקיע ידובר בדרך כלל ב"גברת כהן מחדרה", שהיא ככל הידוע לי גיסתה של "מסעודה משדרות" אבל היא כבר מסיפור אחר).  דעה רווחת היא שהתאגידים הללו לא מצליחים להשיג רווחים למשקיעים ונוטלים סיכונים מופרזים בחוסר אחריות. בעבור התנהגות בלתי אחראית זו הם נוטלים לעצמם "דמי ניהול" נאים וכדי בזיון וקצף.  דה מארקר, במסגרת המסע שלו להצלת הקפיטליזם הניאו ליברלי מעצמו, מנהל מסע נרחב לשיפור דרכיהם הנלוזות (לכאורה, רק לכאורה) של התאגידים ועובדיהם.  כל זה טוב ויפה, אך משהו תפס את עיני בדיון בו מחלקת ארלוזורוב חילוק חשוב בין "בנקים" שאף הם עסוקים בממונם של ישראל, לבין "מוסדיים" סתם. דיון מורכב הכולל אחוזים ושברי אחוזים המונחים בארון.  וכך היא אומרת:

ההבדל המהותי בין הבנקים לגופים המוסדיים הוא כמו ההבדל בין שכיר לעצמאי. שכיר עובד בשביל הבוס שלו, וידאג לעשות את המינימום ההכרחי כדי לשרוד בעבודה. עצמאי עובד עבור עצמו, ולכן ישקיע את כל כולו בהצלחתו.

עכשיו, אחרי שאתם יודעים מה חושבת ארלוזורוב על איכות עבודתה, את מוזמנים להמשיך ולקרוא דה מארקר כל בוקר.

| 3 תגובות »

אלוהים

השבוע התפרסם סקר מקיף שערכו המכון הישראלי לדמוקרטיה וקרן אבי חי על מגמות בישראל של זמננו. הסקר, כך הם אומרים נועד "לבחינת דמותה היהודית של החברה הישראלית בהיבטים של רמת דתיות, אמונה, ערכים ומנהגי דת ומסורת."  הסקר נערך בשנת 2009  וכעת הושלם הניתוח. באתר המכון אפשר לקרוא את הניתוח המלא, והם מפרסמים גם את  המסקנות העיקריות.

| 6 תגובות »

"בלבו של הפמיניזם ניצבת האמונה שנשים כפופות לגברים בתרבות המערבית. הפמיניזם מבקש לשחרר את הנשים משיעבוד זה ולכונן את החברה מחדש באופן שיימחה את הפטריארכיה וייצור תרבות המכילה בתוכה באופו מלא את מאווייהן וכוונותיהן של נשים. קיים מגוון רב של תיאוריות פמיניסטיות, אך כולן חולקות יעדים אלה. הן נחלקות, עם זאת, בהשקפות שיש להן אודות דמותה של חברה נטולת שעבוד נשי ובאסטרטגיות המשמשות אותן להשגתה "

("לקסיקון לתיאוריה של התרבות – מושגי יסוד", עמ' 326, עורכים אנדרו אדגר ופיטר סדג'וויק ) להמשך »

| 8 תגובות »

סיפרתי כבר פעם על "הפרויקט הקלאסי" שלי, קריאת טקסטים שנחשבים לקלאסיים בתחומם. נכון, שבכל מה שקשור לתיאוריות הביקורתיות החביבות עלי הכינוי 'קלאסי' או בוודאי 'קאנוני' הוא סתירה לתיאוריות עצמן. אבל הן חיות בשלום עם הסתירות הללו ועוד רבות אחרות ואני לא חושב שישנו מחבר, חי או מת, שלא רוצה שספריו יחשבו ליצירות שיש להתייחס אליהן, לשים אותן ברשימות הקריאה או כל שם חלופי לכך. לקרוא במקור זה חשוב ויש לכך ערך לא מבוטל,אבל לא מוציא את הצורך בספרים שמספרים על המחברים, ספרים שמיועדים למי שמתעניין בתחום ועושה את צעדיו הראשונים ופותחים בפניו  את השער.

להמשך »

| 3 תגובות »

רשומות מוקדמות »